לולה שנצר

לולה שנצר היתה מורה נערצת, יוצרת שיטה ייחודית, ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על דורות של זמרים, שחקנים ומורים לדיבור.

רקע וחינוך
לולה שנצר נולדה ביוני 1903 בסופיה, בולגריה, למשפחה וינאית שוחרת מוזיקה. כבר בגיל 8 החלה ללמוד פסנתר, ובהמשך למדה באקדמיה למוזיקה של וינה. היא המשיכה את לימודיה בפסיכיאטריה, זמרה, מחול ופונטיקה בברלין. בהמשך, למדה קלינאות תקשורת ופיתוח קול בלונדון ובקופנהגן.

עלייה לישראל ותחילת הדרך

בשנת 1951 עלתה לישראל והתיישבה בתל אביב. היא החלה ללמד פיתוח קול, ועד מהרה הפכה לדמות מובילה בתחום. שנצר עבדה עם שחקני תיאטראות מובילים ולימדה במוסדות חינוך כמו "בית צבי" ו"סמינר הקיבוצים" .

השיטה הייחודית
שנצר פיתחה שיטת הוראה ייחודית ששילבה בין הבנה גופנית, קולית ואמנותית. היא שיתפה פעולה עם משה פלדנקרייז, ויחד ביססו גישה לפיתוח קול המדגישה מודעות גופנית ותנועה טבעית . שיטתה התמקדה בשילוב בין טכניקות נשימה, יציבה נכונה והבנה של הקשר בין גוף לנפש.

תלמידים בולטים
בין תלמידיה נמנים אמנים רבים שהפכו לדמויות מרכזיות בזמר ובתיאטרון הישראלי, בהם: אורנה פורת, זהרירה חריפאי, רבקה רז, נתנאלה, חוה אלברשטיין, מחמה הנדל, חיים טופול, אורי זוהר, עפרה חזה, נורית גלרון, שלמה וישינסקי, דורית ראובני, אורה זיטנר. 

בין תלמידותיה גם נירה גל הנחשבת כממשכית דרכה בתחום פיתוח הקול בישראל.  >לביוגרפיה המלאה של נירה גל

מורשת והנצחה
בשנת 2003 יצא לאור הספר "קולי זה אני", מדריך לפיתוח קול ודיבור המבוסס על שיטתה של שנצר, שנכתב ונערך על ידי תלמידתה נירה גל. הספר נלמד עד היום במוסדות לימוד אקדמיים 

לולה שנצר נפטרה בשנת 1998 בתל אביב, בגיל 94. היא הותירה אחריה מורשת עשירה והשפעה עמוקה על תחום פיתוח הקול בישראל.

על הקשר בין פלדנקרייז לנירה גל